– רצוי להתחיל לחפש מקום לפחות כשנה-שנה וחצי לפני שמתכוונים לצאת לפוסט; זה תהליך שלוקח זמן.
– כדאי לברר אילו מעבדות זמינות לקבל פוסט-דוקטורנטים.יות ולהתחיל לחשוב על פרוייקט שמעניין אתכן.
– לקראת סוף הדוקטורט מומלץ להשתתף בכנס בתחום שבו אתן מעוניינות לעשות פוסט, כדי להתחיל ליצור קשרים עם מנחים פוטנציאלים לפוסט.
– רצוי לברר באוניברסיטה שלך לגבי תוכניות מנטורינג לדוקטורנטיות או לחפש באופן עצמאי חברי.ות סגל לדבר והתייעץ איתם לאורך תהליך חיפוש הפוסט. רצוי לדבר עם חברי.ות סגל צעירים.ות שנקלטו לאחרונה במוסד אקדמי בארץ, על-מנת לשמוע על החוויות שלהם מהפוסט וללמוד מהם לגבי התהליך.
– קישורים לסדרת כתבות בנושא, בעיקר סביב השאלה מתי ואיך לחפש ולבחור מעבדה:
https://network.febs.org/posts/66239-choosing-your-postdoc-lab-part-i-collating-the-possibilities
https://network.febs.org/posts/choosing-your-postdoc-lab-part-ii-deciding-and-reaching-out
– יש לבדוק את לוח הזמנים מול האוניברסיטה בארץ והמוסד הספציפי שבו הפוסט עתיד להתקיים. יש מוסדות שדורשים דוקטורט מאושר, דבר שגורם לתקופת המתנה מסיום הדוקטורט ועד תחילת הפוסט. לעיתים המוסד של הפוסט מאפשר התחלת השתלמות בכפוף לאישור מהאוניברסיטה בארץ כי עבודת הדוקטורט הוגשה לשיפוט. מוסדות אחרים מאפשרים להתחיל בכפוף לכך שינתן אישור סופי על הדוקטורט תוך חודשיים מתחילת הפוסט.
– הזמן משתנה בין מקרים, מדינות יעד, המצב בארץ שעשוי להשפיע על פעילות השגרירויות וכד׳. למשל, בתקופות מסוימות מאוד קשה למצוא תורים לראיון בשגרירות ארה״ב בארץ ולכן רצוי להתחיל את תהליך הוצאת הויזה זמן רב מראש.
– חשוב לקחת בחשבון את זמן ההמתנה למסמכים הדרושים מהמוסד שאליו נוסעים וגם את זמן הסדרת הויזה מול השגרירות הרלוונטית בארץ.
– אורך התקופה משתנה ותלוי בין השאר בתחום מחקר. השונות גדולה – במדעי הרוח הפוסט יכול להימשך שנה/שנתיים, ואז לעיתים מחפשים פוסט קצר נוסף במקום אחר. במדעי החברה הפוסט יכול להימשך שלוש שנים. במדעי החיים הפוסט ממושך ואורך 4-6 שנים.
– לרוב, השתלמות פוסט-דוקטורט לא כוללת משרת הוראה. במידה שאתן מעוניינות ללמד או לתרגל קורס במהלך הפוסט, ניתן לברר מה האפשרויות שלכן עם המנחה/המוסד המארח.
– חשוב מאוד לוודא מול המשרד לסטודנטים בינ״ל שתנאי הויזה מאפשרים משרה נוספת במקביל לפוסט.
– לא בהכרח! יש נשים שיצאו לפוסט במטרה לעבור לתעשייה או כדי להגר לחו״ל ולמצוא משרה אחרת בהמשך הדרך. יש נשים שיוצאות בעיקר בשביל החוויה המשפחתית מבלי להיות בטוחות שהן מעוניינות בקריירה אקדמית.
– אפשר גם לעשות פוסט בתעשייה (כמו בחברת ג׳ננטק); אפשרות זו נדירה יותר.
– מומלץ מאוד, אם יש אפשרות כזאת במהלך הדוקטורט. זה לא תמיד מתאפשר ולא הכרחי, אבל הביקור חשוב על-מנת להבין את הסביבה המחקרית, האווירה והעבודה במקום הפוטנציאלי, ולקבל החלטה מבוססת יותר.
– כדאי לדבר עם המנחה ולהחליט יחד על תכנית מחקר עד הלידה וגם במהלך חופשת הלידה (במידה שהדבר אפשרי, למשל, אם יש חברי מעבדה שיכולים להמשיך את איסוף נתונים), על-מנת שהפרויקטים המחקריים יוכלו להימשך.
– אורך חופשת הלידה והתנאים הספציפיים משתנים בין מדינות, מוסדות ומעבדות. כדאי לברר זכויות אלה מול אגף משאבי האנוש של המוסד. בנוסף, כדאי לבדוק מול מקום העבודה של בן.בת הזוג האם יש זכאות לחופשת לידה.
– ל- Wiser תוכנית מנטורינג למי שכבר התחילה פוסט להרשמה, כמו גם סדנאות העשרה, מפגשים ועוד. אנחנו ממליצות לכן להירשם לרשימת התפוצה שלנו. לרוב מכוני המחקר יש תוכניות ליווי של פוסט-דוקטורנטיות או ועדות ייעודיות עבורן. יש תכנית ליווי לפוסט-דוקטורנטים ישראלים, לא ספציפית לנשים, שנקראת Science abroad.
– התקציב הנדרש תלוי באזור המחייה. כדאי להתייעץ עם אנשים באזור ולמצוא מידע באינטרנט.
– בנוסף לשכר הבסיסי, אפשר לקבל תוספות מהמנחה או ממלגות חיצוניות (כמו מלגת הנשים של מכון וייצמן). רוב האוניברסיטאות בארץ מציעות מלגות ייעודיות לנשים היוצאות לפוסט-דוקטורט בחו”ל על בסיס מצוינות אקדמית. גם הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) מציעה מלגות מחייה לנשים היוצאות לפוסט-דוקטורט בחו”ל על בסיס מצוינות אקדמית. בחלק מהמוסדות האקדמיים בארץ ניתן לקבל מלגת מחייה גם עבור פוסט דואלי, המשלב שהות בארץ ובחו”ל (יש לברר את התנאים בכל מוסד).
– כאשר אתן שוקלות מיקום לפוסט או מתראיינות, מומלץ לברר על השכר, לבדוק תנאים כמו ביטוח רפואי, מגורים ומוסדות חינוך. בחלק מהמוסדות מציעים סבסוד להוצאות הנלוות הללו, מה שיכול להוות תוספת משמעותית לשכר, באופן עקיף.
– ניתן להעריך מחירי מחייה בערים השונות גם בעזרת מחשבוני עלויות מחייה כמו- https://www.numbeo.com/cost-of-living/
– בארה״ב השכר הוא לרוב סביב טבלת השכר של ה- NIH:
https://www.niaid.nih.gov/grants- contracts/salary-cap-stipends
– יהיו מעבדות שידרשו קבלת מלגה על-מנת לקבל את המשרה, אך רוב המשרות לא מחייבות זאת ומציעות משכורת פוסט-דוקטורט.
– בכל מקרה, מומלץ להגיש מועמדות לכמה שיותר מלגות פוסט-דוקטורט. קבלת מלגה הינה יתרון, בין היתר כי זו תוספת מעולה לקו״ח שמקדמת את הסיכויים למצוא משרה אקדמית בעתיד.
– המלגות הישראליות לרוב עוברות ישירות למועמדת ולא למוסד של הפוסט. עבור כל מלגה, יש לבדוק את תנאי התשלום, האם היא מתווספת למשכורת הפוסט או מחליפה אותה וכו׳.
– כדי לטוס עם בעל חיים מחוץ לישראל, יש לקבל אישור ממשרד החקלאות. לרוב זה יכלול גם בדיקת נוגדנים לכלבת (עבור חתולים, כלבים וכד’). בנוסף, ידרשו מסמכים מסכמים מתורגמים מהוטרינר. בכל מדינה יש תקנות שונות לגבי הגעה עם בעלי חיים. חשוב לעשות הסתגלות לכלובי ההטסה – התהליך יכול לקחת כמה חודשים.
– שיקול נוסף הוא שבעלי דירות לעיתים לא מעוניינים להשכיר למגיעים עם בעלי חיים, במיוחד כלבים. בצפון אמריקה ניתן לגשר על זה על ידי קבלת אישור Emotional support animal) ESA). התהליך דורש מפגש עם פסיכולוג, לעיתים עדויות לטיפול ארוך טווח (מכתב מהמטפל/ת בארץ), ובמקרים נדירים ידרשו עדויות לאילוף של הכלב.
https://europa.eu/youreurope/citizens/travel/carry/animal-plant/index_en.htm
https://www.passportcard.co.il/health-insurance/blog/family-relocation/relocation-with-pets/
– מקובל להגיע לפוסט בכל מצב אישי – לבד, עם בן.בת זוג, עם ילדים וכו׳.
– מומלץ לדבר עם המנחה ולהבהיר מה המצב המשפחתי שלך דורש, כדי לוודא שתנאי העבודה מתאימים לך.
– באופן כללי יהיה צורך לתרגם את התיק הרפואי. יש אפשרות להוציא עותק מתורגם לאנגלית מקופת החולים שיכלול בדיקות דם אחרונות והערות כלליות, בנוסף למכתב סיכום מהרופאים המלווים במידה שיש אבחנות כרוניות. אם יש תוצאות דימות, יש לתרגם את הממצאים, לרוב אין אפשרות לשתף בדימות עצמו. יהיו מכונים רפואיים שידרשו תרגום מקצועי, אבל לרוב תרגום לא רשמי אך ברור יתקבל.
– כדאי לטוס עם תרופות קבועות לתקופה של כ-3 חודשים, מפני שההסתגלות יכולה לקחת זמן. מומלץ להתייעץ עם אנשים שנמצאים באותה מדינה ולנסות למצוא מרפאות ו/או מומחים לנושאים ספציפיים לפי הצורך. בכל מקרה, רצוי לברר מראש דרישות ספציפיות בנושאי בריאות במדינת/עיר היעד בו יתבצע הפוסט.
המידע המוצג באתר זה, אינו מהווה ייעוץ כלשהו. נכונות המידע מבוססת על ניסיון אישי ואינה מהווה תחליף לבדיקה מול הרשויות והגורמים הרלוונטים.
כל המסתמכת על המידע באתר, עושה זאת על אחריותה בלבד.